פסק-דין בתיק תא"ח 46186-10-11 - פסקדין

1.       התובעת הגישה נגד הנתבע תובענה לפינוי מושכר לפי פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי.

2.       הנתבע בתגובתו טען שפינה את המושכר ובשל כך דין התובענה להידחות. התובעת בתגובתה לא חלקה על כך שהמושכר פונה על-ידי הנתבע, אף שלשיטתה פונה הנכס ביום 3.1.2012 בעוד שלטענת הנתבע היה הפינוי ביום 31.12.2011. אין חולק על כך שהמושכר פונה במועד מאוחר להגשת התובענה.

3.       מאחר שהסעד היחיד עליו נסב ההליך, הוא סעד הפינוי, התייתר, התייתר גם הצורך בבירור התובענה לגופה. הצדדים הגישו טענותיהם בכתב לעניין חיובו של הנתבע בהוצאות ההליך.

4.       התובעת הצביעה על כך שהנתבע החזיק במושכר שלא כדין ובניגוד להוראות חוזה השכירות שחל על יחסיהם באופן שהקים לה עילת תביעה נגדו, וכי הלכה למעשה פינה את המושכר רק לאחר הגשת ההליך. מנגד העלה הנתבע טענות מטענות שונות על-אודות נזק שהסבה לו התובעת שבהתנהלותה אילצה אותו לפנות את המושכר. הנתבע לא הגיש כתב-הגנה במועד שנקצב לכך בהחלטה מיום 15.12.2011 ולא תמך טענותיו בתצהיר חרף היותן בעלות אופי עובדתי מובהק. 

5.       נוכח האמור לעיל ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מקבלת את התובענה ומורה על סילוק-ידו של הנתבע מהמושכר [קרי, אולפן ומחסן בשטח של כ- 170 ממ"ר המהווים חלק מחלקה 218 בגוש 10014]. מאחר שבפועל בוצע הפינוי אין צורך לקבוע את מועדו. בשים לב לכך שהנכס פונה אחרי הגשת התובענה באופן שייתר את בירורה לגופה ישלם הנתבע לתובעת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ש"ח.

6.       הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין לנתבע שאם לא כן יתווספו אליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ב, 21 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: